אין לי מושג אם אתם בצד של נוטלה או של שוקולד השחר, אבל כך או כך – הסיפור הזה יעניין אתכם. הכול מתחיל בליל יום שלישי חורפי, ה-26 בפברואר 2008. השעה בערך 02:00 בלילה, ובחברת השמירה האחראית על אבטחת מפעלי שוקולד השחר בחיפה מתקבל דיווח על פריצה למפעל. סיירים של חברת השמירה מגיעים למתחם ומגלים: נגנבו כמויות גדולות של ממרחי שוקולד השחר.

בשעות שלאחר מכן התמונה התחילה להתבהר – נגנבו כ-100 טונות של ממרחי השחר העולה, ארוזים ומוכנים להפצה. קצת פרופורציות לגודל הגניבה – זאת כמות שאפשר למלא איתה בערך 10 משאיות מסוג סמי-טריילר. בשביל לגנוב את כל זה היו צריכים לפחות 10 משאיות, מלגזות להרים את הסחורה, וזמן לא מבוטל לעשות את כל המעשה. 

השוד

הגנבים פעלו בחוכמה – הם דאגו לנטרל את האזעקה לפני המעשה. לאחר מכן, הם התחילו להכניס משאיות למתחם המפעל והעמיסו את הסחורה באמצעות המלגזות של המפעל עצמו. כשסיימו, הם פרצו למשרדי המפעל, גנבו את מצלמות האבטחה שתיעדו את המעשה, הפעילו את האזעקה – וברחו. 

הסחורה שנגנבה הייתה כשרה לפסח – מייצרים אותה במיוחד, ויש צורך בכמות מספקת לפני החג כדי לעמוד בביקוש של הצרכן הישראלי. המפעל נאלץ לעבוד ב-3 משמרות בשביל להשלים את החסר, כששווי הסחורה הוערך בלפחות מיליון וחצי שקלים. 

על פני השטח – מדובר בפשע המושלם. הגנבים דאגו לטשטש את כל הראיות. אבל למשטרה היה קצה חוט אחד.. הם ידעו אילו קופסאות נגנבו. היה מדובר בקופסאות במשקל 550 גרם מתאריכי הייצור 6 עד 25 בפברואר, ובקופסאות של קילו שוקולד מתאריכי הייצור 10-25 בפברואר. אם המשטרה תצליח למצוא אחת מהקופסאות, ייתכן שתצליח גם לאתר את הגנבים. וכך התחיל המרדף.

המרדף

לאחר קצת יותר מחודש, התגלתה טונה של קופסאות שוקולד השחר עם אותם תאריכי הייצור במינימרקט ביישוב כאבול, אי שם בגליל המערבי. המשטרה ישר עצרה את בעל המרכול – אבל הייתה בעיה אחת.. הוא לא היה הגנב. הוא רכש את הסחורה ממישהו אחר. שגם הוא רכש אותה ממישהו אחר. וגם הוא, רכש אותה ממישהו אחר. בעצם הייתה שרשרת הפצה ארוכה של קונים ומוכרים. ובסוף השרשרת.. נמצאים הגנבים. 

אז מה בסוף נסגר עם הסיפור? ובכן.. לא יודע. המשטרה מעולם לא הודיעה שהיא מצאה את הגנבים – ולאחר זמן מה, גם הציבור איבד עניין, אז התקשורת לא טרחה לחפור בזה יותר מדי. יכול להיות שתפסו את הגנבים ולא הודיעו את זה לתקשורת. גם יכול להיות שהודיעו לתקשורת – ופשוט בגלל חוסר עניין של הציבור החליטו לא לכתוב על זה. או… יכול להיות שפשוט לא תפסו את הגנבים מעולם.

הם הרימו מבצע לוגיסטי לא פשוט, עשו ככל הנראה עבודת מודיעין על המפעל ועל משרדיו, ובסופו של דבר, אולי הם אפילו הצליחו לטשטש את העקבות שלהם. עברו מאז 17 שנים, אז כנראה שאם הם לא נתפסו עד היום – הם גם לא יתפסו. אגב… בהמשך לדילמה מתחילת המאמר, אני בצד של שוקולד השחר, אין על מוצרים ישראלים.