דמיינו לכם את הסיטואציה הבאה: השנה – 12,000 לפני הספירה. על פני כדור הארץ אין חנויות, אין קניונים, אין סופרמרקטים. אין ציוויליזציה. אתם עומדים איפשהו בכדור הארץ, אתם לא יודעים בדיוק איפה, אבל למען האמת זה לא משנה כל כך – כי לאן שלא תסתכלו, ימינה או שמאלה, בין אם תהיו באמצע יבשת אפריקה או היכן שכיום ממוקמת ניו-יורק, אתם תראו רק טבע. אגב, אתכם עוד כמות קטנה של אנשים. אתם עסוקים בעיקר בלשרוד. למרות שאין היררכיה חברתית, די ברור מה תפקידו של כל אחד. אם את אישה, את מתעסקת בעיקר בגידול הילדים ובליקוט פירות, ירקות, ופרחי בר. אם אתה גבר, אתה מתעסק בציד. יהיה מה שיהיה – כולם עסוקים בלהשיג אוכל.
נריץ את הזמן קצת קדימה, לא בהרבה, ונגלה שבמקומות מסוימים בעולם בני האדם הצליחו לביית צמחים שאנו קוראים להם מזון. נריץ עוד קצת, כעת אנחנו במאה ה-15. מעצמות אירופה מגיעות לאמריקה ומתחילות ליישב אותה. הילידים שחיו שם באותה העת עומדים להתנגד, אבל לכלי הנשק הפרמיטיבים שלהם אין סיכוי מול הנשקים האירופיים. מעבר לזה – נראה שלאדם האירופאי יש הרבה מזל, כי משום מה – הילידים האמריקאים מתחילים למות בפני עצמם. יליד מי שלא מת על ידי נשק, מת על ידי נגיף.
אבל רגע, פסק זמן. לפני רגע כל בני האדם היו באותה הפוזיציה. כולם ללא יוצא מן הכלל ליקטו וצדו בשביל האוכל שלהם. כולנו היינו באותה נקודת ההתחלה! איך קרה שפתאום האירופאים מסוגלים לפלוש ליבשת אמריקה, ולא נגיד, להפך? למה הילידים האמריקאים לא יכלו לפלוש לאירופה? בנוסף, איך זה שיש אזורים שיש בהם מעט מאוד משאבים טבעיים, אך יש שם ציוויליזציות משגשגות, ובאותו הזמן יש אזורים עם שפע של משאבים טבעיים, אך הציוויליזציות באותם האזורים מאוד עניות ואף פרימיטיביות? על זה מנסה לענות ג'ארד דיימונד בספר "רובים, חיידקים ופלדה".
ב-"רובים, חיידקים ופלדה", דיימונד עוסק בשאלה: מדוע התפתחו חברות אנושיות שונות בקצבים ובכיוונים שונים, ומה הן הסיבות שהובילו לעליונות הטכנולוגית והפוליטית של חברות אירו-אסיאתיות על פני אחרות. לדעת דיימונד, ההבדלים בהתפתחות אינם קשורים לעליונות גנטית או אינטלקטואלית – אלא לגורמים סביבתיים. אותם הגורמים להבנתו, הובילו ליצירת עודפי מזון, גידול משמעותי באוכלוסייה, חסינות למגפות, ופיתוח טכנולוגיות מתקדמות.
הספר זכה בפרס פוליצר בשנת 1998 והפך לרב-מכר עולמי, ולטעמי, לגמרי בצדק. הספר הזה מעניק בשפה ברורה ומובנת לקורא את ההבנה המעמיקה של הכוחות שעיצבו את ההיסטוריה האנושית – ומעניק פרספקטיבה חדשה על בני האדם והציוויליזציה המודרנית.